תל-אור ניהול ונכסים בע"מ נ' משחקי כדורת חיפה בע"מ ואח'

פסק דין

נתוני רקע ועובדות:

1. לפני ערעור על החלטת כבוד הרשם אפרים צ'זיק מיום 11.6.12 אשר הורה על ביטולם של העיקולים בת.א 10339-12-08 ובת.א 20626-09-09 (להלן: "ההחלטה").

2. המערערת הינה בעלת נכס מסחרי ברח' החרושת 53 בנשר, הידוע כמגרש 37 בגוש 11227 (להלן: "המושכר"). ביום 15.9.04 התקשרה המערערת עם המשיבה מס' 1 בהסכם שכירות להשכרת הקומה הראשונה של המושכר (להלן: "ההסכם"). ביום חתימת ההסכם חתמו המשיבים על שטר חוב להבטחת פינוי המושכר ולקיום כל ההתחייבויות הכספיות האחרות לתשלום על פי ההסכם. ההתחייבויות לתשלום על פי השטר וסכום השטר נותרו ריקים (להלן: "השטר").

3. בין הצדדים התגלע סכסוך מסחרי רחב יריעה בעיקר עקב טענות הדדיות להפרת ההסכם. ביום 22.11.05 הגישה המערערת תביעה לסילוק יד וכן לפיצוי כספי של 500,000 ₪ (שתוקן מאוחר יותר לסך של 2,500,000 ₪) כנגד משיבים מס' 1 ו – 2 (ת.א 19135/05) וביום 11.4.06 הגישה משיבה מס' 1 תביעה כספית כנגד המערערת (ת.א 7854/06) על סך של 580,264 ₪ (שתוקן מאוחר יותר לסך של 1,547,984 ₪). התביעות אוחדו ונשמעו לפני כב' השופט יואב פרידמן מבית משפט השלום בחיפה (להלן: "התביעות המאוחדות").

4. במקביל להתנהלות הדיונים לפני כב' השופט פרידמן פתחה המערערת בהליכי הוצאה לפועל (להלן: "הוצל"פ) כנגד המשיבים וביניהם הוגשה בקשה לביצוע השטר ביום 10.11.08. המשיבים הגישו התנגדויות וניתנה להם רשות להתגונן. במסגרת תיקי ההוצל"פ שהתנהלו לפני כב' הרשמת (בדימוס) ש. פומרנץ הוטלו עיקולים זמניים לבקשת המערערת. לאחר למעלה משנה מיום הטלת העיקולים, הוגשה בקשה לביטול העיקולים בתיקי ההוצל"פ והיא נדונה לפני כב' הרשם אפרים צ'זיק. כאמור ביום 11.6.12 נתן כב' הרשם החלטה בה קבע כי יש לבטל את העיקולים במסגרת תיקים ת.א 10339-12-08 ו – ת.א 20626-09-09. ביום 25.6.12 קבע בית משפט זה כי ככל שלא בוטלו העיקולים בפועל, החלטתו של כב' הרשם ציז'יק תעוכב על למתן החלטה בערעור זה.

5. ביום 30.08.12 הגישו המשיבים הודעה ובה ציינו כי החלטתו של כב' השופט פרידמן בתביעות המאוחדות תייתר ככל הנראה את הדיון בתיק שלפני בית משפט זה. ביום 28.10.12 התייצבו הצדדים לפני בית המשפט וביקשו לקבוע את התיק לתזכורת פנימית לעוד כ – 60 יום היות והם ממתינים לפסק דין בתביעות המאוחדות. התיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 31.12.12. ביום 2.1.13 ניתנה החלטה לפיה על הצדדים לעדכן את בית המשפט לגבי מצב ההליכים בתיק. ביום 17.1.13 הגישה המערערת את תגובתה וכן הוגשה בקשה מטעם המשיבים למחיקת הערעור. המערערת עמדה על קיומו של דיון בערעור ואכן ביום 23.1.13 קיים בית משפט זה דיון בערעור בנוכחות הצדדים. הצדדים טענו בתורם ובית המשפט החליט כי יש תחילה להמתין למתן פס"ד בתביעות המאוחדות ולאחר מכן פס"ד בערעור יינתן וישלח לצדדים.

6. ביום 8.3.13 כב' השופט פרידמן סיים את מלאכתו בתביעות המאוחדות ובפס"ד מפורט חייב את המשיבים 1 ו – 2 בתשלום של 2,079,670 ₪ למערערת וכן תשלום נוסף של סכומים נוספים בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. טענות ההגנה של המשיבים וכן הטענות בדבר קיזוז והפרת ההסכם נדחו. כעת הגיעה העת לפסוק בערעור זה.

טענות המערערת

7. לטענת המערערת מטרתם של העיקולים הינה להבטיח כי המערערת תוכל להיפרע מהמשיבים ולא תעמוד בפני שוקת שבורה בבואה לממש את פס"ד של כב' השופט פרידמן. הבקשה להורות על ביטול עיקולים בתיק הוגשה כבקשה רגילה לאחר למעלה משנה מיום הטלת העיקולים וזאת בניגוד לתקנה 367 (ג) לתקסד"א האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקסד"א"). הבקשה הועברה לדיון אצל כב' הרשם כבקשה שונה אזרחית. הערעור הוא על אותה החלטה לביטול העיקולים שהתקבלה כתוצאה מהגשת השטר לביצוע בהוצל"פ. מקום שבו כתב התביעה מגלה עילה ובהינתן כי יוכחו עילות התביעה אזי זכאי בעל הדין לסעד זמני על מנת שיוכל להיפרע מבעל חובו, עם קבלת פסק הדין המחייב.

8. בתיק שלפנינו קיימת הודאת בעל דין המבססת את עובדת קיומו של חוב המשיבים כלפי המערערת וכן קיים פס"ד בעניין. משכך נטל ההוכחה כי העיקולים מהווים הכבדה וכי המשיבים הינם סולבנטיים ויוכלו לפרוע את חובם עובר אל המשיבים. מאחר והמשיבים לא הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהם, הם לא הוכיחו כי הם סולבנטיים וכי העיקולים שהוטלו מהווים הכבדה כל שהיא, דין בקשתם לביטול העיקולים להידחות.

9. המערערת ממשיכה וטוענת כי לאור פס"ד בתביעות המאוחדות המהווה מעשה בית דין המחייב גם בערעור זה, המערערת זכאית לקבל את מלוא סכום השטרות, בין היתר באמצעות עיקולים נשוא ערעור זה. ניסיונם של המשיבים לטעון כיום, לאחר מתן פס"ד בתביעות המאוחדות כי יש לבטל את העיקולים אינו אלא ניסיון של המשיבים להבריח נכסים בדקה ה – 90 ולהשאיר את המערערת בפני שוקת שבורה.

10. המערערת ממשיכה וטוענת לערעור לגופו וטוענת כי נפל פגם בהחלטתו של כב' הרשם. היות ומיום פתיחת תיק ההוצל"פ ועד הדיון בפני כב' הרשמת פומרנץ נותר חוב דמי שכירות נוסף מעבר לפרותיהם היסודיות של המשיבים אשר בגינם הוגש שטר הביטחון מלכתחילה. המערערת הטילה עיקולים על יתרת השטר. מיום מתן החלטתו של כב' הרשם צ'יזיק חובם של המשיבים היה גבוה לאין שיעור מסכום העיקולים ואף לא הייתה בפיהם כל טענת הגנה. העיקולים הוטלו כדין וטענותיהם של המשיבים והן החלטת כב' הרשם שגויות ביסודן. העיקולים הוטלו במסגרת תיק הוצל"פ עליו הגישו המשיבים התנגדות אשר נידונה שנה שלושה חודשים לפני הפנייה לכב' הרשם. המשיבים לא עמדו במועד הקבוע בתקנה 367(ג) לתקסד"א ולא פתחו את ההליך של עיון מחדש על פי תקנה 368, כאשר בין שתי הבקשות יש הבדל מהותי ועל פיו נקבע נטל הראייה.

טענות המשיבים

11. לטענת המשיבים העיקולים בתיק ההוצל"פ הוטלו מלכתחילה שלא כדין ועל כן קבע כב' הרשם צ'יזיק ביום 12.06.12 כי יש לבטלם. מדובר בעיקולים שהוטלו לאחר ההחלטה בבקשה למתן רשות להגן, במסגרתה ניתנה למשיבים רשות להתגונן מפני התובענה כנגד תשלום סכום אשר שולם במלואו טרם חלוף 30 יום ממועד קבלת ההחלטה. העיקולים הוטלו על סכום של 306,000 ₪ למרות שהסכומים שחויבו המשיבים לשלם ע"ס 170,000 ₪ אשר אף הוא שולם לטענת המשיבים במלואו. המערערת לא זכאית הייתה לבקש להטיל עיקולים בהליך הוצאה לפועל בגין סכום שאינו חוב פסוק ואשר שולם במועדו.

12. המשיבים ממשיכים וטוענים כי אין כל קשר בין הערעור שהוגש על החלטתו של כב' הרשם צ'יזיק לפסק דינו של כב' השופט פרידמן. לטענתם יש לבחון נכונות החלטתו של כב' הרשם ואת תוקף העיקולים הקיימים, יש לבחון בהתבסס על מצב העובדתי כפי שהיה ביום מתן החלטתו של כב' הרשם. העובדה שלאחר שניתנה החלטתו של כב' הרשם ניתן פס"ד לחובת המשיבים אינה רלוונטית ואינה מאפשרת להכשיר כיום, בדיעבד, עיקולים שהוטלו שלא כדין.

דיון

13. רוב הסעדים הזמניים, לסוגיהם השונים, מיועדים בעיקר לשמירת המצב הקיים העלול להשתנות אם לא יינתן הצו הזמני. הענקתו של סעד זמני, כגון עיקול, נועדה לשמור על המשך קיומה של מערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התובענה, שאם לא כן, עלול הנתבע לנצל את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין.

14. שאיפתו העיקרית של התובע היא להבטיח את ביצוע פסק הדין, לכשיינתן. עיקול הינו פעולה משפטית, המופנית נגד בעליו של נכס או נגד המחזיק בו, והבאה להגביל את סחירות הנכס ואת יכולת השימוש בו, כדי שהתובע או הזוכה יוכל להיפרע מחוב המגיע לו. העיקול מהווה מחסום משפטי, שמטרתו למנוע מבעל הזכויות או מהמחזיק מלסכל את פירעון החוב לנושה (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי [מהדורה עשירית, תשס"ט] עמ' 553). מכאן שתפקידו של עיקול זמני הוא להסדיר באופן זמני מצב עניינים שיבטיח את ביצועו של פסק דין סופי שיינתן לאחריו, כך שבהינתן פס"ד לזכות התובע הוא לא יתייצב מול שוקת שבורה (ראה: שם, עמ' 519- 520).

15. נסיבות המקרה שלפנינו הינן מיוחדות. בין הצדדים התגלע סכסוך מסחרי רחב יריעה עקב טענות הדדיות להפרת הסכם השכירות. התביעות המאוחדות התנהלו במקביל להליך זה לפני כב' השופט פרידמן. כאמור במקביל להתנהלות הדיונים לפני כב' השופט פרידמן פתחה המערערת בהליכי הוצל"פ אשר במסגרתם הטילה כב' הרשמת (בדימוס) ש. פומרנץ עיקולים זמניים לבקשת המערערת. לאחר למעלה משנה מהטלת העיקולים, ללא כל בקשה להארכת מועד, הוגשה בקשה לביטול העיקולים בתיקי ההוצל"פ והיא נדונה לפני כב' הרשם אפרים צ'זיק. אשר קבע כי יש לבטל את העיקולים. ביום 25.6.12 קבעתי כי החלטתו של כב' הרשם ציז'יק תעוכב על למתן החלטה בערעור זה.